מהו הדין כאשר בני זוג שהתחתנו בנישואים אזרחיים רוצים להיפרד? התרת נישואין רלוונטית לבני זוג אשר נישאו בנישואין אזרחיים, המגיעים מדתות שונות או חסרי דת. סמכות בית הדין הרבני היא על נישואין וגירושין של יהודים בלבד (גם אם התחתנו בחו"ל בנישואין אזרחיים). מהו ההליך המשפטי במקרים אלו? ועל מה כדאי להקפיד?
במקרים של בני זוג מעורבים אשר משתייכים לדת אחרת כל אחד, לאחר החלטה של בני הזוג על פירוק התא המשפחתי, יש לפני לבית המשפט לענייני משפחה בבקשה להתרת נישואין, אשר מהווה הליך שווה ערך לגירושין מבחינה משפטית.
חלק מההליך נועד לשלול את היהדות של אחד מבני הזוג, על מנת לוודא שהמקרה רלוונטי להתרת נישואין בבית משפט לענייני משפחה ולא לגירושין בבית הדין הרבני. לאחר האישור, בית המשפט מאשר את ההתרה, לאחר מכן כל אחד מבני הזוג יוכל לגשת עם פסק הדין ללשכת הרישום והאוכלוסין על מנת לעדכן את הסטטוס המשפחתי החדש.
חוקים מרכזיים בתחום: חוק התרת נישואין – 1959
בישראל, בכל הנוגע ליחסי אישות, ישנה תחולה של הדין האישי הדתי. משום שדין זה מבוסס על ההלכה יהודית, הסמכות לעסוק בהליך נישואין וגירושין של בני זוג נתונה לבית הדין הרבני. לשם כך חוקק חוק שיפוט בענייני התרת נישואין (מקרים מיוחדים וסמכות בינלאומית) התשכ"ט–1959, אשר מטרתו להסדיר פרידה בין בני זוג מעורבים בדתם, חסרי דת או כאשר קיים חשש כי אחד מבני הזוג אינו יהודי באופן וודאי ("ספק יהודי").
בתור עורכת דין, התפקיד שלי הוא להכיר את החוק לעומק וללוות באופן משפטי צמוד את הלקוחות שלי בתהליך סבוך ומסורבל ברמה דומה לגירושין. תפקידי לוודא הגשת מסמכים בהתאם לבקשות בית המשפט, להכיר את הזכויות והחובות של לקוחותיי ולייצג אותם בביצוע ההליך, עד להתרה הסופית.
